יש עולם מחוץ לאינסטגרם:

לזכור לקחת את הקלסר הנכון; לשנן את המושגים; קורַל קראה לי סנובית; לא לשכוח! החוג עבר ליום שני; לא להילחץ, זה רק מבחן; אני כל כך עייפה!, מה יש לי בסנדוויץ היום?!

ואם זה אינו מספיק – הורים לחוצים, מורים מלחיצים ודרישות הנעשות תובעניות יותר משנה לשנה –

והרי קיבלנו בני נוער מותשים, מתוסכלים ואיך לא? בועטים.

כמויות נוגדי החרדה והדיכאון, לצד הריטלין הנרשמות לבני נוער עומדות על מספרים מבהילים. כתגובה, הורים רבים מבקשים למצוא פתרונות איכותיים יותר לאתגר הגדול.

אז מהן מיומנויות למידה?

מיומנויות הלמידה כוללות תחומים רבים, בהם יכולות זיכרון, התמודדות עם לחצים, השתלטות על החומר הנלמד, שליפה של המידע המדויק ויכולת הפנמה של המידע. לשם כך, על התלמיד לשלוט היטב ביכולות ביטוי ושפה, לספק אוצר מילים רחב מספיק ולהתבטא כראוי בכתב ובעל פה. התלמיד נדרש  להמיר את מחשבותיו לכתב, ואת החומר הכתוב – למחשבות. כאשר כמות החומר גדולה עליו להחליט מה רלוונטי עבורו ולדעת מתי היצירתיות שבו מעוררת פליאה - ומתי היא בכמות רבה מדי.

כל זאת בתקופה רוויה במעברים בין היסודי, לחטיבה ולתיכון, ועם תחנות לחוצות רבות –

בחני פתע ומבחנים גדולים, מבחני מי"צב, מתכונות ולבסוף – בחינת הבגרות. ומתי?

בתקופה בה רוגשים בהם דחפים פנימיים לא ברורים, רכבות הרים רגשיות ושאיפה עוקצנית לעצמאות.

האמת? לא פשוט.

‍

אז איך שיטת ורדי תופסת מיומנויות למידה?

גם אם הינם נבונים, בעלי תפיסה מהירה ויכולות גבוהות, רוב התלמידים אינם משכילים לנצל את

הפוטנציאל שברשותם. כשהם סובלים מעודף קופצנות, קשיי ריכוז ואימפולסיביות – הרי שהמצב המתקבל מורכב עוד יותר. למעשה, שיטת ורדי הנוירו-פיזיולוגית מלמדת את המטופל כיצד ללמוד.

באמצעות השיטה התלמיד מודע לנקודות החוזק הקיימות בו ממילא, ולומד כיצד לשלוט באלו המגבילות אותו.

בפגישת אבחון ראשונית אבין מהם המוקדים המעכבים ואגדיר את אופן הטיפול. בפגישות הבאות

יבוצעו תרגילים גופניים חווייתיים, הן במישור המוטורי והקוגניטיבי, וכתוצאה, נביא לאימון המוח ונשפר את הזיכרון וקליטת החומר, יכולות שליפת המידע בזמן המתאים ואופני ההתמודדות עם חומרי לימוד בכמויות גדולות.

פתאום, מבחן לא יראה מלחיץ כל כך, בלקאאוט יהפוך לנחלת העבר והתלמיד יעשה בטוח ושליו הרבה יותר. האם אפשר לבקש יותר?!